אודות המשרד
​עו"ד רוימי נמנה בין עורכי הדין הבודדים המנוסים בשני צידי המתרס: בעבר ייצג חברות ביטוח, ובשנים האחרונות פועל למען מבוטחים בתביעות מול אותן חברות. ההיכרות עם השיקולים, הנהלים ודרכי הפעולה של חברות הביטוח מבפנים, היא יתרון מהותי בכל תיק.

תביעת ביטוח בגין נזקי שריפה: על הסיבה, ההיקף וכמה באמת מגיע לך

תמונה של אליאב רוימי, עו"ד
אליאב רוימי, עו"ד

 

אחרי שריפה, רוב האנשים מתמקדים בשיקום הפיזי. חברת הביטוח מתמקדת בשתי שאלות אחרות לגמרי: מה גרם לשריפה, וכמה באמת מגיע לך. על שתי השאלות האלה – הסיבה וההיקף – נחתכת כמעט כל תביעת שריפה, והתשובות עליהן שוות פעמים רבות מאות אלפי שקלים. במדריך הזה אתמקד לא בפעולות המיידיות, אלא במאבק על התביעה עצמה: חקירת הסיבה, ראשי הנזק שמפספסים, וההבדל בין פיצוי חלקי לשיקום מלא.

 

עיקרי הדברים

•  תביעת שריפה נחתכת על שתי שאלות: מה גרם לשריפה, ומה היקף הנזק.

•  חוקר שריפות מטעם המבטח בודק גם אם אתה אחראי לשריפה – וזה עלול להשפיע על הפיצוי.

•  ראשי נזק שמפספסים: עשן ופיח, פינוי הריסות, דיור חלופי, ובעסק – אובדן הכנסות.

•  ערך כינון מול שיפוי קובע כמה באמת תקבל לשיקום.

•  טענת רשלנות או הפרת תנאי בטיחות אינה בהכרח שוללת פיצוי – לעיתים רק מפחיתה אותו.

 

תביעת שריפה נחתכת על שתי שאלות: הסיבה וההיקף

אש היא הסיכון הבסיסי ביותר שביטוח הדירה והעסק נועד לכסות, והכיסוי לה מעוגן בפוליסה התקנית לביטוח דירה. אבל דווקא משום שהנזק בשריפה עצום, חברות הביטוח בוחנות תביעות שריפה בקפדנות יתרה – ושתי שאלות עומדות במרכז.

השאלה הראשונה היא הסיבה: מה גרם לשריפה. כאן חברת הביטוח מחפשת עילה שתפטור אותה – הצתה מכוונת, רשלנות, או הפרת תנאי בטיחות. השאלה השנייה היא ההיקף: מה גובה הנזק ואילו ראשי נזק נכללים. כאן המחלוקת היא על כסף – אומדן השמאי, ערך הכינון, וההוצאות הנלוות.

הפעולות המיידיות שאחרי השריפה – כיבוי, פינוי ותיעוד ראשוני – הן שלב אחד, שעליו הרחבתי במאמר נפרד על מה עושים מיד לאחר נזק שריפה. תביעת הביטוח היא שלב אחר לגמרי, והיא זו שמכריעה כמה תקבל בסוף. על שני השלבים האלה אעבור כאן לעומק.

 

חקירת מקור השריפה – כשחברת הביטוח שולחת חוקר

בשונה מנזק צנרת או פריצה, בשריפה חברת הביטוח כמעט תמיד שולחת חוקר שריפות מטעמה. תפקידו הרשמי הוא לקבוע את מקור וסיבת השריפה – אך בפועל, הוא גם בודק אם יש עילה לפטור את המבטח מתשלום. חשוב להבין את זה: החוקר אינו ניטרלי מבחינתך.

החקירה מתמקדת בכמה כיוונים: האם מדובר בהצתה מכוונת של המבוטח או מטעמו; האם השריפה נגרמה מרשלנות חמורה; והאם הופרו תנאי בטיחות שנקבעו בפוליסה. אם החוקר מוצא ביסוס לאחד מאלה, חברת הביטוח תשתמש בממצאיו כדי לדחות או לצמצם את התביעה.

במקרים חמורים, המבטח יטען למרמה לפי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 – למשל בטענת הצתה עצמית. זו טענה חמורה שמצריכה ביסוס ממשי, ולא די בחשד. מולה, אני נוהג להזמין חוקר או מומחה מטעמך, שחוות דעתו מעמידה משקל נגד לממצאי חוקר המבטח – כי בתביעת שריפה, קרב הסיבה מוכרע בין המומחים.

 

רשלנות ותנאי בטיחות – מתי הפרה שוללת (או רק מפחיתה) פיצוי

אחת הטענות השכיחות היא שהמבוטח לא עמד בתנאי הבטיחות – מטף כיבוי שלא תוקף, מערכת חשמל לא תקינה, או שימוש מסוכן. אך גם כשיש ממש בטענה, התוצאה אינה בהכרח שלילת מלוא הפיצוי.

החוק מאזן כאן. לפי סעיפים 21 ו-18 לחוק חוזה הביטוח, כשהותנה שעל המבוטח לנקוט אמצעי בטיחות ולא נקט, המבטח זכאי לרוב להפחתה יחסית בלבד – ולא לשלילה מלאה – ורק אם קיים קשר בין ההפרה לבין הנזק. רשלנות רגילה אינה שוללת כיסוי; רק כוונה או רשלנות רבתי, בנסיבות מסוימות, עשויות לעשות זאת.

📌 חשוב לדעת: "לא היה מטף" אינו בהכרח סוף התביעה

גם אם לא עמדת במלוא תנאי הבטיחות, חברת הביטוח אינה רשאית תמיד לדחות את מלוא התביעה. עליה להראות קשר בין ההפרה לבין היקף הנזק, ובמקרים רבים היא זכאית להפחתה יחסית בלבד. אם נדחית על רקע בטיחות או רשלנות – שווה לבחון את הדחייה לגופה.

 

ראשי הנזק המלאים בתביעת שריפה – הרבה מעבר לקירות השרופים

שריפה גורמת נזק בשכבות, ורבים תובעים רק את מה שגלוי לעין – הקירות והריהוט השרופים – ומשאירים ראשי נזק שלמים על השולחן. אלה הרכיבים שכדאי לבחון בכל תביעת שריפה:

•  נזק מבנה ותכולה: שיקום קירות, תקרה, ריצוף, מטבח, ריהוט ומכשירי חשמל.

•  נזקי עשן ופיח: נזק נרחב שמתפשט הרבה מעבר לאזור השרוף, ולעיתים דורש ניקוי או החלפה מלאה.

•  נזקי כיבוי: נזקי מים וקצף מפעולת הכיבוי – מכוסים אף הם כחלק מאירוע השריפה.

•  פינוי הריסות: עלויות פינוי, ניקוי ושינוע הריסות לפני תחילת השיקום.

•  דיור או מקום חלופי: בזמן השיקום, כשהנכס אינו ראוי לשימוש.

נזקי העשן והפיח הם ההפתעה הגדולה בתביעות שריפה: הם מתפשטים לחדרים שכלל לא נגעה בהם האש, חודרים לטקסטיל, לספרים ולמערכות, ולעיתים הנזק מהעשן עולה על הנזק מהאש עצמה. חשוב לתעד ולתבוע גם אותם.

 

עסק שנשרף: אובדן הכנסות ותקופת השיפוי

כשהנשרף הוא בית עסק, הנזק הישיר לרכוש הוא רק חלק מהסיפור. עסק שנסגר בעקבות שריפה מפסיד הכנסות, וממשיך לשאת בהוצאות קבועות – שכר, שכירות, הלוואות – גם כשאין פעילות. כאן נכנס לתמונה כיסוי אובדן ההכנסות (ביטוח אובדן רווחים).

כיסוי זה מפצה על הרווח שאבד ועל ההוצאות הקבועות שנמשכות, למשך תקופת השיפוי – פרק הזמן שנדרש באופן סביר לשיקום העסק ולחזרה לפעילות. חישוב אובדן ההכנסות הוא סבוך, נשען על נתונים חשבונאיים, ולעיתים קרובות זו נקודת המחלוקת המרכזית בתביעת שריפה של עסק.

טעות נפוצה של בעלי עסקים היא להתמקד בנזק לציוד ולשכוח את אובדן ההכנסות – שלרוב הוא ראש הנזק הגדול ביותר. בתביעות עסקיות אני עובד מול רואה חשבון כדי לבסס את היקף אובדן הרווחים, ולהעמיד אותו מול חברת הביטוח בצורה מגובה ומדויקת.

 

ערך כינון מול שיפוי – כמה באמת תקבל לשיקום

שני מבוטחים עם אותו נזק בדיוק עשויים לקבל סכומים שונים לגמרי – הכול תלוי בבסיס הפיצוי שבפוליסה. זו אחת הנקודות שהכי משפיעות על השורה התחתונה, ורבים אינם מודעים לה עד שמאוחר מדי.

•  ערך כינון: פיצוי על בסיס "חדש תמורת ישן" – עלות שיקום או החלפה מלאה, ללא ניכוי בלאי. לרוב מותנה בשיקום בפועל בתוך תקופה שנקבעה.

•  שיפוי: פיצוי לפי השווי בניכוי בלאי – סכום נמוך יותר, שאינו מכסה בהכרח את עלות השיקום המלאה.

על כך מתווספת מלכודת ביטוח החסר: אם ביטחת את הנכס בסכום נמוך משוויו, המבטח מקצץ את הפיצוי באותו יחס לפי סעיף 60 לחוק. בשריפה, שבה הנזקים גבוהים, קיצוץ כזה מסתכם בסכומים דרמטיים. כשאני בוחן תביעה, אני מוודא גם שבסיס הפיצוי מיושם נכון וגם שכלל היחסיות אינו מופעל שלא בצדק. אפשר לבדוק את תנאי הפוליסה מראש דרך הר הביטוח.

 

אם התביעה נדחתה – וכיצד אני מלווה אותך עד הפיצוי

דחיית תביעת שריפה מגיעה לרוב על רקע הסיבה – "רשלנות", "הפרת תנאי בטיחות", ובמקרים קשים "חשד להצתה". בכל אחד מאלה, המבטח חייב לנמק את הדחייה בכתב ובפירוט, ובדרך כלל לא יוכל להעלות מאוחר יותר נימוק חדש. חשד אינו הוכחה, ונטל הביסוס של טענת הצתה או מרמה מוטל על חברת הביטוח.

סולם הפעולה שאני מפעיל: חוות דעת נגדית של חוקר או מומחה שריפות; מכתב דרישה מנומק; דרישה לתשלום החלק שאינו שנוי במחלוקת תוך 30 יום (סעיף 27); ובמקרים המתאימים, העמדת ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א כמנוף לחץ על מבטח שמשהה תשלום בחוסר תום לב. אם לא מושג הסדר הוגן – תביעה, תוך שמירה על מועד ההתיישנות בן שלוש השנים.

✅ מה כדאי שיהיה בידך

•  דוח כבאות ואישור על אירוע השריפה.

•  תיעוד מלא – צילומים של הנזק, העשן והפיח, לפני פינוי ושיקום.

•  הפוליסה, כולל בסיס הפיצוי (כינון/שיפוי) וההרחבות.

•  בעסק – נתונים חשבונאיים לביסוס אובדן ההכנסות.

אני מלווה מבוטחים בכל קשת תביעות הרכוש – מתביעת ביטוח נזקי מים, ועד נזק שגרמה השריפה לשכן, שעשוי להתברר דרך ביטוח צד ג'. בעברי ייצגתי את חברות הביטוח, והיום אני מייצג אותך מולן. הליווי נעשה פעמים רבות בשכר טרחה מבוסס הצלחה, וייעוץ ראשוני מאפשר להעריך את סיכויי התיק ללא התחייבות.

 

תביעת השריפה שלך נדחתה או שולמה בחסר?

אני מלווה בעלי בתים ועסקים בתביעות נזקי שריפה מול חברות הביטוח – מחקירת הסיבה ועד הפיצוי המלא.
פנה אליי לייעוץ ראשוני להערכת התיק – ללא התחייבות.

 

מקורות שצוטטו במאמר

[1] חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (סעיפים 18, 21, 25, 27, 28א, 31, 60)  –  נבו – מאגר משפטי

[2] תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ"ו-1986  –  נבו – מאגר משפטי

[3] הר הביטוח – מאגר הפוליסות של רשות שוק ההון  –  רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון · gov.il

[4] רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – יישוב תלונות ציבור  –  gov.il

 

מילון מושגים

  • חוקר שריפות: מומחה מטעם חברת הביטוח לבחינת סיבת השריפה, שממצאיו אינם ניטרליים ועשויים לשמש לדחיית התביעה.
  • ערך כינון: פיצוי בשיטת "חדש תמורת ישן" (ללא ניכוי בלאי), המותנה לרוב בביצוע השיקום בפועל.
  • שיפוי: פיצוי המבוסס על שווי הנכס בניכוי בלאי, אשר אינו בהכרח מכסה את מלוא עלות השיקום.
  • אובדן רווחים / אובדן הכנסות: כיסוי עסקי המפצה על הפסד רווחים והוצאות קבועות בתקופת השיקום, עד לחזרה לשגרה.
  • תקופת שיפוי: פרק הזמן הסביר הנדרש לשיקום העסק וחזרתו לפעילות, שבו משולם פיצוי על אובדן ההכנסות.
  • ביטוח חסר (כלל היחסיות): ביטוח הנכס בסכום הנמוך משוויו האמיתי, הגורר הפחתה יחסית בפיצוי (לפי סעיף 60) – גם בנזק חלקי.
  • ריבית מיוחדת: סנקציה (לפי סעיף 28א) שבית המשפט רשאי להטיל על חברת ביטוח שעיכבה תשלומים בחוסר תום לב.

שאלות נפוצות

חשד אינו הוכחה. טענת הצתה או מרמה לפי סעיף 25 מחייבת את חברת הביטוח בביסוס ממשי, ולא די בהשערה של חוקר מטעמה. מולה מעמידים חוות דעת של חוקר או מומחה מטעמך, שקובעת סיבה תאונתית. זהו קרב מומחים שאפשר לנצח.

לא בהכרח. לפי סעיפים 21 ו-18 לחוק, הפרת תנאי בטיחות מזכה את המבטח לרוב בהפחתה יחסית בלבד, ורק אם קיים קשר בין ההפרה לנזק. רשלנות רגילה אינה שוללת כיסוי. כדאי לבחון אם הדחייה או הקיצוץ מוצדקים.

כן, אם קיים כיסוי אובדן רווחים בפוליסה. הוא מפצה על הרווח שאבד ועל ההוצאות הקבועות שנמשכות בתקופת השיפוי – הזמן הסביר לשיקום העסק. זהו לרוב ראש הנזק הגדול ביותר, וחישובו נשען על נתונים חשבונאיים.

תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים ממועד קרות השריפה, לפי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח. חקירות ומשא ומתן אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות, ולכן חשוב לפעול בעוד מועד ולא להמתין לסיום הבירור.

תמונה של אליאב רוימי, עו"ד
אליאב רוימי, עו"ד

​עו"ד רוימי נמנה בין עורכי הדין הבודדים המנוסים בשני צידי המתרס: בעבר ייצג חברות ביטוח, ובשנים האחרונות פועל למען מבוטחים בתביעות מול אותן חברות. ההיכרות עם השיקולים, הנהלים ודרכי הפעולה של חברות הביטוח מבפנים, היא יתרון מהותי בכל תיק.

מאמרים ומידע נוסף בנושא

עורך דין אליאב רוימי
אליאב רוימי, עו"ד
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו"ד אליאב רוימי בוואטספ מלאו את הטופס כאן.