ברוב התביעות על נזק לרכוש, מי שתובע הוא שצריך להוכיח שהנתבע התרשל. בשריפה, פקודת הנזיקין הופכת את הכלל הזה. כשהאש יצאה מהמקרקעין שהנתבע תופש, הנטל עובר אליו: הוא זה שצריך להוכיח שלא הייתה התרשלות לגבי מקור האש או התפשטותה. לשוכר דירה, המשמעות דרמטית. אם פרצה שריפה בדירה ששכר, חברת הביטוח של המשכיר, ולפעמים גם של השכנים, לא תמיד צריכה להוכיח מה הוא עשה לא בסדר. מספיק לה להראות שהאש יצאה מהדירה שלו. אבל להיפוך הנטל יש גבולות, ולשוכר יש דרכים לעמוד בו, בתנאי שהוא יודע מה לשמור ומה לבדוק כבר בימים הראשונים אחרי השריפה.
עיקרי הדברים
- בשריפה הנטל מתהפך – תופש המקרקעין שממנו יצאה האש צריך להוכיח שלא התרשל
- מקור האש הוא השאלה הראשונה – אם האש לא התחילה בדירה שלכם, היפוך הנטל לא חל עליכם
- מערכת החשמל היא באחריות המשכיר – כשל בחיווט ישן או בלוח החשמל אינו, ככלל, רשלנות של השוכר
- הראיות נעלמות מהר – שרידי המכשיר, הלוח והחיווט הם לעיתים הראיה היחידה למקור האש
סעיף 39: למה בשריפה הנטל עובר לשוכר
פקודת הנזיקין כוללת כמה הוראות שמעבירות את נטל ההוכחה לנתבע במצבים מיוחדים. אחת מהן עוסקת באש. לפי הפקודה, בתובענה על נזק שהוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש, היה אחראי להבערתה, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש, על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה התרשלות שיחוב עליה[1].
שוכר דירה הוא תופש המקרקעין. הוא מחזיק בדירה ומשתמש בה. לכן, כשחברת הביטוח של המשכיר מוכיחה שהשריפה פרצה בדירה, ושממנה התפשטה, הנטל עובר לשוכר להראות שלא התרשל. זה הבדל משמעותי לעומת נזקי מים, שבהם חברת הביטוח צריכה, ככלל, להוכיח את הרשלנות בעצמה.
חשוב להבין מה ההוראה לא קובעת. היא לא קובעת שהשוכר אחראי לכל שריפה בדירה. היא קובעת רק מי צריך להוכיח. שוכר שיכול להראות שהאש נבעה מכשל חשמלי שאינו באחריותו, או מגורם חיצוני, עומד בנטל, והתביעה נגדו אמורה להיכשל.
וההוראה חלה על שני רכיבים נפרדים: מקור האש והתפשטותה. גם אם השוכר לא גרם להצתה, חברת הביטוח עשויה לטעון שהתרשל בכך שלא פעל לבלימת האש, למשל לא הזעיק עזרה בזמן. וגם כאן, הנטל הוא על השוכר להראות שפעל כפי שאדם סביר היה פועל.
השאלה הראשונה: מאיפה האש יצאה
היפוך הנטל חל רק על תופש המקרקעין "שמהם יצאה האש"[1]. לכן, הדבר הראשון שצריך לבדוק הוא אם השריפה בכלל התחילה בדירה שלכם. בבניין משותף, אש יכולה להתחיל בחדר המדרגות, בארון החשמל המשותף, במחסן, בדירה סמוכה או בחניה, ולהתפשט משם.
אם האש התחילה מחוץ לדירה שלכם, אתם לא "התופש שממנו יצאה האש", והיפוך הנטל לא חל עליכם. חברת הביטוח תצטרך להוכיח רשלנות כרגיל, ואם האש באה מבחוץ, הסיכוי שתצליח נמוך מאוד. במקרים כאלה, אתם עשויים להיות דווקא בין הנפגעים.
אבל גם בתוך הדירה, יש הבדל בין מקומות. אש שהתחילה בלוח החשמל הדירתי, בחיווט בתוך הקיר או בדוד החשמל, יצאה מהדירה, אבל ממערכת שהמשכיר אחראי לה. אש שהתחילה ממטען שהשוכר השאיר על המיטה, מסיגריה או ממחבת על הגז, היא סיפור אחר לגמרי. ההבחנה הזו נקבעת בחקירת השריפה, ולכן לחקירה יש משקל מכריע.
בתביעות שריפה בכלל, גם כשהמבוטח עצמו תובע את חברת הביטוח שלו, מקור האש הוא נקודת המחלוקת המרכזית. הדינמיקה הזו מוכרת היטב מתביעת ביטוח על נזקי שריפה, והיא חוזרת גם כשחברת הביטוח מחפשת את מי לתבוע.
דוח חוקר השריפה: מה הוא קובע ומה לא
אחרי שריפה, בדרך כלל מגיעים לפחות שני גורמים שבודקים את מקור האש: חוקר מטעם כבאות והצלה, וחוקר מטעם חברת הביטוח של המשכיר. לפעמים מצטרף גם חוקר מטעם חברת הביטוח של השכנים. כל אחד מהם כותב דוח, והדוחות לא תמיד מסכימים.
דוח של חוקר שריפות מטעם חברת ביטוח אינו פסק דין. הוא חוות דעת של מומחה שנשכר בידי צד אחד, והוא מבוסס על מה שהחוקר ראה, דגם ובדק. אם החוקר לא בדק את לוח החשמל, לא שלח שרידים למעבדה, או הגיע אחרי שהדירה כבר נוקתה, יש בדוח חולשות. ואם הדוח קובע ש"לא נמצא כשל חשמלי" ולכן "הסיבה אנושית", זו מסקנה בדרך השלילה, ולא ממצא חיובי.
שוכר שנתבע בתביעת שריפה צריך לקרוא את הדוח בקפידה, ולבקש את כל הנספחים: התמונות, תוצאות המעבדה ותיאור השיטה. לעיתים קרובות כדאי לשקול חוות דעת נגדית של מומחה מטעמכם, במיוחד כשהסכום גבוה. בשריפה, שבה הנטל עובר לשוכר, חוות דעת כזו היא לפעמים הכלי העיקרי לעמוד בנטל.
גם חברות הביטוח עצמן נשענות על דוחות כאלה כשהן דוחות תביעות של מבוטחים, וחולשות דומות מופיעות בשני המקרים. מי שמכיר את הדרך שבה מתנהלת דחיית תביעת ביטוח בשריפה יזהה רבות מהן גם בתביעת תחלוף נגד שוכר.
💡 טיפ מקצועי
אחרי שריפה, הדחף הוא לפנות הכול ולהתחיל מחדש. אבל השרידים, ובמיוחד המכשיר שבו לכאורה התחילה האש, לוח החשמל, השקעים והחוטים שבסביבה, הם לעיתים הראיה היחידה למקור האש. אל תזרקו אותם, ובקשו שלא יזרקו אותם. צלמו הכול לפני הפינוי, ואם חוקר מטעם חברת ביטוח לוקח שרידים, בקשו לדעת מה נלקח, לאן, ובקשו שתינתן לכם הזדמנות לבדוק אותם עם מומחה מטעמכם.
מערכת החשמל: אחריות המשכיר
חלק גדול מהשריפות בדירות נובע ממערכת החשמל: חיווט ישן, לוח חשמל מיושן, חיבורים רופפים או עומס יתר על מעגל שלא תוכנן לכך. כשהשריפה נובעת מאחד מאלה, השאלה היא מי אחראי למערכת.
מערכת החשמל של הדירה היא חלק מהמושכר. חוק השכירות והשאילה מחייב את המשכיר לתקן כל דבר במושכר הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל בו, בין שהפגם היה בזמן המסירה ובין שהתהווה אחר כך[2], וקובע שליקוי שלא נגרם משימוש בלתי סביר של השוכר הוא באחריות המשכיר[2]. וחוק השומרים פוטר את השומר מאחריות לנזק שנגרם עקב מום שהיה בנכס בתחילת השמירה או עקב בלאי טבעי[3].
המשמעות היא ששריפה שנבעה מחיווט ישן או מלוח חשמל לא תקין היא, ככלל, באחריות המשכיר ולא של השוכר, גם כשהיא פרצה בדירה שהשוכר תופש. שוכר שיכול להראות שמקור האש במערכת החשמל, עומד בנטל שסעיף 39 מטיל עליו.
החריג הוא כשהשוכר עצמו גרם לכשל. שוכר שחיבר מפצלים בשרשרת, הפעיל מכשירים בהספק גבוה על שקע אחד, או ביצע עבודות חשמל בעצמו בלי הסכמת המשכיר, עלול להיחשב כמי שתרם לשריפה. וגם כאן, אם השוכר הודיע למשכיר על בעיה, למשל על שקע שמתחמם או על נתיך שקופץ שוב ושוב, והמשכיר לא טיפל, האחריות זזה חזרה למשכיר.
מכשירים, בישול ועישון: מתי השוכר באמת בסיכון
יש מקרים שבהם קשה לשוכר לעמוד בנטל. מחבת שנשארה על להבה דולקת כשאיש לא היה במטבח, סיגריה שנזרקה לפח, נר שנשאר דולק ליד וילון, מפזר חום שהונח קרוב מדי לספה. במקרים כאלה, הטענה שהשוכר התרשל, כלומר עשה מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה[1], חזקה מאוד.
מקרים של מכשירים חשמליים מורכבים יותר. מטען של טלפון או של קורקינט חשמלי שעלה באש, מקרר שנדלק או מייבש כביסה שהתלקח, יכולים לנבוע מפגם במכשיר עצמו. שוכר שהשתמש במכשיר באופן רגיל, לפי הוראות היצרן, יכול לטעון שלא התרשל, ושהשריפה נבעה מפגם שלא יכול היה לצפות. במקרים כאלה, ייתכן שהאחריות עוברת ליצרן או ליבואן.
וגם כשיש לשוכר חלק באחריות, זה לא אומר שעליו לשאת בכל הנזק. פקודת הנזיקין מאפשרת להפחית את הפיצויים בשל אשם תורם של הניזוק[1], וחברת הביטוח של המשכיר באה בנעליו ואין לה יותר זכויות ממנו[4]. משכיר שלא התקין גלאי עשן, או שלא תיקן תקלה חשמלית שדווחה לו, עשוי לשאת בחלק מהנזק.
כשהאש הגיעה לשכנים
שריפה בבניין משותף פוגעת לעיתים קרובות בכמה דירות. עשן שעולה לדירה שמעל, נזקי מים מהכיבוי בדירה שמתחת, וחום שפוגע בקיר המשותף. כל אחד מהשכנים שמבוטח יקבל תגמולים מחברת הביטוח שלו, וכל אחת מחברות הביטוח עשויה לחפש את מי לתבוע.
כאן הסכומים יכולים להיות גבוהים מאוד, והשוכר עלול למצוא את עצמו מול כמה תביעות במקביל. מול חברות הביטוח של השכנים, ויתור על תחלוף בחוזה השכירות לא עוזר. הפוליסה התקנית מתנה את החריג ביחסי שוכר ומשכיר שביניהם[5], והשכנים אינם צד לחוזה.
לכן, ביטוח אחריות כלפי צד שלישי חשוב במיוחד בשריפה. לפי הפוליסה התקנית, הפרק הזה מכסה את חבות המבוטח לשלם לצד שלישי על פי פקודת הנזיקין בשל אירוע תאונתי שגרם נזק לרכוש צד שלישי, והמבטח רשאי לנהל את ההגנה בשם המבוטח[5]. והחוק קובע שביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות, אף מעל לסכום הביטוח[4]. אבל גבול האחריות במפרט הוא הגבול, ובשריפה שפגעה בכמה דירות הוא עלול להיות נמוך מסך הנזק.
מה לעשות בימים הראשונים אחרי השריפה
הימים הראשונים אחרי שריפה הם כאוטיים. צריך למצוא מקום לגור, להתמודד עם האובדן, ולטפל בעשרות דברים דחופים. אבל דווקא בימים האלה נקבע לא פעם אם השוכר יוכל להתגונן מפני תביעה שתגיע חודשים אחר כך.
✅ צעדים לשוכר אחרי שריפה בדירה
- צלמו את כל הדירה לפני פינוי, ובמיוחד את האזור שבו לכאורה התחילה האש
- שמרו את שרידי המכשיר, לוח החשמל והחוטים, ובקשו שלא יפונו בלי תיאום
- בקשו את דוח כבאות והצלה ורשמו את שמות החוקרים שהגיעו
- הודיעו למשכיר בכתב על השריפה ועל מה שידוע לכם
- הודיעו לחברת הביטוח שלכם, גם על התכולה שלכם וגם על חשש לתביעות צד שלישי
- אספו תכתובות קודמות עם המשכיר על תקלות חשמל או בעיות במכשירים
- אל תמסרו הצהרה כתובה לחוקר של חברת ביטוח אחרת לפני שהתייעצתם
- הכינו רשימה של התכולה שלכם שנפגעה, עם תמונות וקבלות
שימו לב במיוחד לשיחות עם חוקרים. חוקר מטעם חברת הביטוח של המשכיר או של השכנים אינו גורם ניטרלי מבחינתכם. מה שתאמרו לו, למשל "אולי השארתי את המטען מחובר", עלול להפוך לממצא בדוח. תארו את מה שראיתם, ולא את מה שאתם משערים.
גם השוכר נפגע: התכולה שלו והמגורים החלופיים
בשריפה, השוכר הוא לא רק נתבע פוטנציאלי. הוא גם נפגע. הרהיטים, הבגדים, המכשירים והחפצים האישיים שלו נשרפו, ולעיתים הוא נשאר בלי מקום לגור. ביטוח המבנה של המשכיר לא מכסה את התכולה של השוכר, ולכן הכתובת היא ביטוח התכולה שלו, אם יש לו.
אש היא אחד הסיכונים הבסיסיים שהפוליסה התקנית מכסה בפרק התכולה. שוכר שיש לו ביטוח תכולה זכאי לתגמולים על הרכוש שלו, בכפוף לתנאי הפוליסה, בלי קשר לשאלה מי אחראי לשריפה. ואם השריפה נבעה מכשל במערכת החשמל של המשכיר, ייתכן שחברת הביטוח של השוכר תחזור אל המשכיר בתביעת תחלוף משלה. כך שהמנגנון שתוקף את השוכר יכול לפעול גם לטובתו.
ושאלת המגורים: כשהדירה אינה ראויה למגורים בגלל השריפה, שוכר שלא ביטל את החוזה עשוי להיות פטור מדמי שכירות בעד התקופה שבה נמנע ממנו להשתמש בה, בתנאים שקובע החוק[2]. ההיבטים של שיקום הדירה עצמה ושל הפיצוי על התיקון מוסברים בעניין פיצוי על שיקום נזקי שריפה. וכשמגיעה תביעת תחלוף, ייעוץ עם עורך דין לביטוח דירה יכול לעזור לנהל את שתי החזיתות: ההגנה מול חברת הביטוח שתובעת, והתביעה מול חברת הביטוח שלכם.
שאלות נפוצות
פרצה שריפה בדירה ששכרתי. האם אני אחראי אוטומטית?
לא. פקודת הנזיקין מעבירה לתופש המקרקעין שממנו יצאה האש את הנטל להוכיח שלא התרשל לגבי מקור האש או התפשטותה. אבל היא לא קובעת שהוא אחראי. שוכר שמראה שהאש נבעה מכשל חשמלי שאינו באחריותו, מפגם במכשיר או מגורם חיצוני, עומד בנטל.
מי אחראי לשריפה שנגרמה מחיווט חשמלי ישן?
ככלל, המשכיר. מערכת החשמל היא חלק מהמושכר, והמשכיר חייב לתקן ליקויים שלא נגרמו משימוש בלתי סביר של השוכר. חוק השומרים פוטר מאחריות לנזק ממום שהיה בנכס מראש או מבלאי טבעי. המצב שונה אם השוכר עצמו גרם לכשל, למשל בעומס יתר או בעבודות חשמל עצמאיות.
האם דוח חוקר השריפה של חברת הביטוח מחייב אותי?
לא. זו חוות דעת של מומחה מטעם צד אחד. אפשר לבקש את כל הנספחים, לבחון את השיטה ואת הממצאים, ולהגיש חוות דעת נגדית של מומחה מטעמכם. מסקנה כמו "לא נמצא כשל חשמלי ולכן הסיבה אנושית" היא מסקנה בדרך השלילה, ולא ממצא חיובי.
השריפה פגעה גם בשכנים. האם הביטוח שלי יכסה את זה?
אם יש בפוליסה שלכם פרק ביטוח אחריות כלפי צד שלישי שצוין במפרט, הוא עשוי לכסות את החבות שלכם כלפי השכנים, וגם הוצאות משפט סבירות. הכיסוי מוגבל לגבול האחריות שבמפרט ותלוי בתנאי הפוליסה. ויתור על תחלוף בחוזה השכירות לא חל על חברות הביטוח של השכנים.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- [1] פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיפים 35, 39 ו-68 – ויקיטקסט · Source Score: 17
- [2] חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971, סעיפים 7, 15 ו-25ח – ויקיטקסט · Source Score: 14
- [3] חוק השומרים, התשכ"ז-1967, סעיף 4 – ויקיטקסט · Source Score: 13
- [4] חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, סעיפים 62 ו-66 – נבו · Source Score: 14
- [5] תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ"ו-1986, סעיפים 8ג, 8ד ו-26 – נבו · Source Score: 15
מילון מושגים
מצב שבו הנתבע, ולא התובע, צריך להוכיח טענה. בנזקי אש, תופש המקרקעין שממנו יצאה האש צריך להוכיח שלא התרשל.
מי שמחזיק בנכס ומשתמש בו בפועל. שוכר דירה הוא תופש הדירה ששכר, גם אם אינו הבעלים שלה.
המקום שבו התחילה האש. קביעתו בחקירת השריפה מכריעה מי עשוי להיות אחראי ועל מי חל היפוך הנטל.
חוות דעת של מומחה מטעם הנתבע, שבוחנת את הממצאים של מומחה הצד השני ומציגה מסקנה אחרת.
פגם שהיה בנכס כשהשוכר קיבל אותו, כמו חיווט ישן. לפי חוק השומרים, שומר אינו אחראי לנזק שנגרם ממנו, אלא אם התרשל.
הרכיב השני שסעיף 39 לפקודת הנזיקין בוחן. גם מי שלא גרם להצתה עשוי להידרש להראות שלא התרשל במניעת ההתפשטות.
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
פרצה שריפה בדירה ששכרתם, וחברת הביטוח תובעת אתכם?
עו"ד אליאב רוימי ייצג בעבר חברות ביטוח ומכיר את חקירות השריפה מבפנים. שיחת ייעוץ ראשונה ללא עלות: 077-2312439