שנה וחצי אחרי קבלת המפתח לדירה חדשה מקבלן, מופיע כתם אפור בפינת חדר השינה, צמוד לקיר של חדר הרחצה. חברת הביטוח שולחת שמאי, ואחרי שבועיים מגיע מכתב של שלוש שורות: "הנזק נובע מליקוי בנייה, ולכן אינו מכוסה. אנא פנו לקבלן". הקבלן, מצידו, טוען שמדובר בנזק מים רגיל ושבשביל זה יש ביטוח. בעלי הדירה נשארים באמצע, עם קיר רטוב ושני גורמים שמפנים זה אל זה. המצב הזה נפוץ מאוד, והוא כמעט אף פעם לא פשוט כמו שהמכתב מציג אותו.
עיקרי הדברים
- "ליקוי בנייה" אינו חריג מפורש בנוסח התקני – אך הכיסוי תלוי בהוכחת דליפה מכוסה ובבדיקת הפוליסה הספציפית
- איטום ומי גשם הם סיפור אחר – חלחול מי גשם דרך קירות או תקרה מוחרג, וכאן טענת הליקוי חזקה יותר
- אחריות הקבלן אינה פוטרת את המבטח, ובלבד שהוכח מקרה ביטוח מכוסה – מבטח ששילם נכנס בנעלי המבוטח ויכול לתבוע בעצמו את הקבלן (זכות התחלוף, סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח)
- חוק המכר נותן חזית שנייה – תקופת בדק של 4 שנים לכשל בצנרת ובאיטום, בדירות שנרכשו מאפריל 2011
מה בעצם אומרת טענת "ליקוי בנייה"
המונח "ליקוי בנייה" נשמע כמו סעיף בפוליסה, אבל ברוב המקרים הוא לא. זו טענה לגבי סיבת הנזק: שהמים הגיעו בגלל עבודה לקויה, חומר פגום או תכנון שגוי, ולא בגלל "אירוע" פתאומי. כדי לדעת אם הטענה הזו מצדיקה דחייה, צריך לבדוק מה הפוליסה מחריגה בפועל, ולא מה נשמע סביר.
נקודת המוצא היא הפוליסה התקנית לביטוח דירות. לפי התקנות, הפוליסה בחוזה לביטוח דירה ותכולה תהיה לפי התנאים והנוסח המפורטים בתוספת, ולפוליסה התקנית ניתן להוסיף הרחבות לגבי היקף הכיסוי[1]. הרחבת סיכוני המים, כשהיא נרכשת, "תכלול" אבדן או נזק שנגרמו כתוצאה מהימלטות או מדליפה של מים מתוך מתקני האינסטלציה וההסקה, לרבות התבקעות, סתימה או עלייה על גדותיהם של דוודים וצנרת[1].
החריגים שהתקנה מונה בהרחבה הזו מצומצמים: עלות המים, והתבלות, קורוזיה וחלודה שנגרמו לדוודים, לצנרת ולמתקני האינסטלציה עצמם[1]. בנוסח התקני של הרחבת המים אין חריג של "ליקוי בנייה" או "התקנה לקויה". ההרחבה מכסה דליפה מתוך האינסטלציה, בלי להתנות את הכיסוי בשאלה למה הצינור דלף.
עם זאת, חשוב לדייק: אין חריג מפורש בנוסח התקני, אך הכיסוי תלוי בהוכחת דליפה מכוסה ובבדיקת הפוליסה הספציפית. בתי המשפט דחו לא פעם תביעות שבהן הנזק יוחס לליקויי בנייה או לכשל איטום, ולא לדליפה מכוסה מתוך האינסטלציה. לכן, השאלה המכרעת היא תמיד מקור המים, והיא מוכרעת בראיות.
המשמעות המעשית: כשמכתב דחייה מסתמך על "ליקוי בנייה" בלי להפנות לסעיף ספציפי בפוליסה, יש לבקש מחברת הביטוח להצביע על הסעיף המדויק שעליו היא נשענת. אם מדובר בסעיף שנוסף בפוליסה הפרטית ומצמצם את מה שההרחבה התקנית "תכלול", כדאי לבחון אותו מול נוסח התקנה.
מתי הטענה נכונה: איטום, מי גשם ודליפה מהאינסטלציה
כדי להבין מתי טענת הליקוי חזקה ומתי חלשה, צריך להבחין בין שני סוגים של רטיבות בבניין חדש. שניהם יכולים לנבוע מעבודה לקויה של הקבלן, אבל הפוליסה מתייחסת אליהם באופן שונה לחלוטין.
הסוג הראשון הוא רטיבות שמקורה במעטפת הבניין: איטום גג שנכשל, איטום קירות חיצוניים, חלונות שלא הותקנו כראוי. כאן המים שחודרים הם בדרך כלל מי גשם. הסיכון של רוח וסערה בפוליסה התקנית מחריג במפורש "דליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם בהם"[1], והרחבת המים אינה חלה, כי המים לא הגיעו מתוך מתקני האינסטלציה. ברטיבות מהסוג הזה, דחייה של חברת הביטוח עשויה להיות מוצדקת, והכתובת העיקרית היא הקבלן.
הסוג השני הוא רטיבות שמקורה באינסטלציה: חיבור צנרת שלא הודק, ניקוז מקלחת שלא אוטם סביב הצינור, מחבר שהותקן לא נכון ונפתח. גם כאן יש עבודה לקויה, אבל המים הגיעו "מתוך התקני האינסטלציה", בדיוק כלשון ההרחבה. במקרים כאלה, דחייה בנימוק "ליקוי בנייה" נשענת על חריג שאינו מופיע בנוסח התקני.
יש גם אזור אפור, והוא נפוץ במיוחד בחדרי רחצה: איטום הרצפה שמתחת לריצוף. כשמים מהמקלחת חודרים דרך רובה סדוקה או איטום רצפה שנכשל, חברות ביטוח טוענות לא פעם שמדובר בכשל איטום ולא בדליפה מהאינסטלציה. זו שאלה עובדתית שמוכרעת לפי המקור המדויק של המים, ולכן היא מחייבת בדיקה של מומחה ולא הנחה, במיוחד כשכמה גורמים אחראים לנזקי רטיבות מפנים זה אל זה.
"תפנו לקבלן" אינה סיבה לדחות את התביעה
גם כשהקבלן אחראי לליקוי, זה לא אומר שחברת הביטוח פטורה, ובלבד שהוכח שהנזק עצמו הוא מקרה ביטוח מכוסה, כלומר דליפה מתוך האינסטלציה ולא חלחול מי גשם או כשל איטום. אלה שני מסלולים נפרדים: אחריות הקבלן נובעת מחוזה המכר ומחוק המכר, וחבות המבטח נובעת מחוזה הביטוח. קיומה של האחת אינו מבטל את השנייה.
חוק חוזה הביטוח מסדיר בדיוק את המצב הזה. לפי סעיף 62, כשיש למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, הזכות הזו עוברת למבטח מששילם את תגמולי הביטוח, וכשיעור התגמולים ששילם[2]. במילים פשוטות: המבטח משלם לכם, ואחר כך הוא עצמו רשאי לתבוע את הקבלן. זה מנגנון "התחלוף", והוא נועד בדיוק כדי שהמבוטח לא יישאר באמצע.
גם הוראות רשות שוק ההון מניחות שכך זה עובד. לפי חוזר בירור ויישוב תביעות, אם מצאה חברת ביטוח במהלך בירור התביעה שעשויה לעמוד למבוטח זכות כלפי צד שלישי, שהיא עצמה עשויה לתבוע מכוח זכות התחלוף, עליה לציין זאת בהודעות שהיא שולחת למבוטח[4]. כלומר, זיהוי של צד שלישי אחראי הוא חלק מהטיפול בתביעה, ולא נימוק לסגור אותה.
החוק גם מגן על המבוטח שרוצה לתבוע מהקבלן יותר ממה שקיבל מהביטוח. המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו באופן שיפגע בזכות המבוטח לגבות מהצד השלישי פיצוי מעל התגמולים שקיבל, והוראה זו אינה ניתנת להתניה אלא לטובת המבוטח[2]. כך, למשל, ההשתתפות העצמית ונזקים שהפוליסה אינה מכסה יכולים עדיין להיתבע מהקבלן.
חוק המכר: הקבלן כחזית שנייה, ותקופות הבדק
לצד חברת הביטוח, רוכשי דירה חדשה מקבלן נהנים מהגנה חזקה בחוק המכר (דירות). לפי החוק, אחריות הקבלן לליקויים מתחלקת לשתי תקופות. בתקופת הבדק, שמתחילה עם מסירת החזקה בדירה ונמשכת בין שנה לשבע שנים לפי סוג הליקוי, הקבלן חייב לתקן את הליקוי אלא אם הוכיח שהוא נגרם באשמת בעל הדירה. אחריה מתחילה תקופת אחריות של 3 שנים, שבה נטל ההוכחה עובר לרוכש, שצריך להראות שהליקוי נובע מהתכנון, מהעבודה או מהחומרים[3].
לנזקי רטיבות, שתי תקופות בדק חשובות במיוחד. בדירות שחוזה המכר שלהן נכרת מ-6 באפריל 2011 ואילך (ובתנאי שבנייתן לא הסתיימה לפני כן), תקופת הבדק לכשל, לרבות נזילות, במערכות צנרת, מים, הסקה, מרזבים, דלוחין וביוב היא 4 שנים, ותקופת הבדק לכשל באיטום המבנה, בקירות, בתקרות ובגגות היא גם כן 4 שנים[3]. בדירות ישנות יותר נקבעו תקופות קצרות יותר: שנתיים לצנרת ו-3 שנים לחדירת רטיבות בגג, בקירות ובמקלט.
נקודה חשובה נוספת: לא ניתן לוותר על אחריות הקבלן, לבטל אותה או להקטין אותה, גם אם הקונה הסכים לכך. מותר לשנות את היקף האחריות רק לטובת הקונה[3]. סעיף בחוזה הרכישה שמגביל את אחריות הקבלן לרטיבות אינו תקף מול הוראות החוק.
📌 חשוב לדעת: תקופות בדק רלוונטיות לרטיבות (חוזים מ-6.4.2011)
כשל, לרבות נזילות, במערכות צנרת, מים, הסקה, מרזבים, דלוחין וביוב: 4 שנים. כשל באיטום המבנה, בחללים תת-קרקעיים, בקירות, בתקרות ובגגות: 4 שנים. ליקוי בריצוף וחיפוי פנים: שנתיים. סדקים ברוחב של יותר מ-1.5 מ"מ ברכיבים לא נושאים: 5 שנים. התקופות נמנות ממסירת החזקה בדירה[3]. אחרי תקופת הבדק מתחילה תקופת אחריות של 3 שנים, שבה עליכם להוכיח שהליקוי נובע מהבנייה.
שתי חזיתות, בלי ליפול ביניהן
כשיש גם פוליסת ביטוח וגם קבלן אחראי, השאלה המעשית היא לא "מי אחראי", אלא "באיזה סדר פועלים". והתשובה תלויה בעיקר במקור הרטיבות. כשהמקור באינסטלציה, בדרך כלל עדיף להתחיל בחברת הביטוח: המסלול קצר יותר, יש לוחות זמנים מחייבים, והמבטח יכול לחזור לקבלן בעצמו. כשהמקור באיטום המעטפת, הכתובת העיקרית היא הקבלן, שחייב לתקן בתקופת הבדק.
כשהמקור לא ברור או כפול, פועלים בשתי החזיתות במקביל: מודיעים לחברת הביטוח על מקרה הביטוח, ובאותו שבוע מודיעים לקבלן בכתב על הליקוי ודורשים תיקון. הודעה מוקדמת לשני הגורמים שומרת על כל הזכויות, ומונעת טענה של אחד מהם שפניתם באיחור.
לצד זאת, יש מלכודת שכדאי להכיר. לפי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, מבוטח שעשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, חייב לפצות את המבטח בשל כך[2]. קבלנים מציעים לעיתים "סגירת עניין" בתמורה לחתימה על ויתור כללי. חתימה כזו, בזמן שתביעת הביטוח פתוחה, עלולה לפגוע בתביעה עצמה.
⚠️ עצור – לפני שחותמים על ויתור מול הקבלן
אם הקבלן מציע לתקן או לשלם בתמורה לחתימה על "ויתור על כל טענה", אל תחתמו לפני שבדקתם איך זה משפיע על תביעת הביטוח. ויתור שפוגע בזכות התחלוף של המבטח עלול לחייב אתכם לפצות אותו[2]. בנוסח של כל הסכם עם הקבלן, כדאי להגביל את הוויתור לליקוי הספציפי שתוקן, ולא לנזקים אחרים או לזכויות מול גורמים אחרים.
שימו לב גם לעיקרון השיפוי: ביטוח רכוש נועד לפצות על הנזק, לא להעשיר. אם הקבלן תיקן את הנזק במלואו, לא תוכלו לקבל על אותו נזק תשלום נוסף מחברת הביטוח. ההפך נכון באותה מידה: אם הביטוח שילם, הזכות לגבות את אותו סכום מהקבלן עוברת למבטח. בתיאום נכון בין החזיתות, מקבלים תיקון מלא פעם אחת, ממי שמחויב לתת אותו מהר יותר.
איך מפרקים את חוות הדעת שעליה נשענת הדחייה
ברוב המקרים, מכתב הדחייה מבוסס על ממצא של שמאי או מומחה מטעם חברת הביטוח, שקבע שהרטיבות נובעת מ"ליקוי בנייה". כדי לתקוף את הדחייה, צריך קודם כל לראות את הממצא הזה. לפי חוזר בירור ויישוב תביעות, חוות דעת של מומחה שעליה מסתמך המבטח צריכה להיות מקצועית ומנומקת, לכלול את שם המומחה, השכלתו ותפקידו ואת רשימת המסמכים שעליהם הסתמך, והמבטח חייב למסור אותה לתובע[4].
כשחוות הדעת בידיכם, בדקו שלוש שאלות. הראשונה: האם המומחה זיהה את מקור המים בפועל, או רק הניח אותו? קביעה כמו "רטיבות אופיינית לכשל איטום" בלי בדיקת לחות, בדיקת הצפה או חשיפה של הצנרת היא השערה, לא ממצא. השנייה: האם המומחה בחן את האפשרות שהמים הגיעו מהאינסטלציה? השלישית: האם הממצא מסביר למה הנזק אינו מכוסה לפי סעיף ספציפי בפוליסה, או רק מתאר את סיבת הנזק?
אם התשובות חלשות, חוות דעת נגדית של מומחה מטעמכם יכולה לשנות את התמונה. הודעת דחייה צריכה להתייחס לחוות דעת שהגיש המבוטח, ככל שהיא רלוונטית לנימוקי הדחייה, ולהסביר בפירוט מדוע לא התקבלה[4]. חוות דעת טובה תזהה את מקור המים בבדיקות אובייקטיביות, ותפריד בין רטיבות שמקורה בצנרת לבין רטיבות שמקורה במעטפת, אם יש כזו.
לחוות הדעת יש ערך כפול: היא הבסיס להשגה מול חברת הביטוח, והיא גם ראיה מול הקבלן. אם נמצא שהמקור בצנרת, היא מחזקת את התביעה מהביטוח ואת טענת הכשל בצנרת בתקופת הבדק. אם נמצא שהמקור באיטום, היא הבסיס לדרישה מהקבלן. כשהרטיבות מופיעה בתקרה ומקורה בדירה שמעל, השאלה מי משלם על נזקי מים מהתקרה מוסיפה גורם שלישי למשוואה.
💡 טיפ מקצועי
כשמזמינים מומחה לאיתור רטיבות, בקשו ממנו לענות במפורש על השאלה "מאיפה הגיעו המים", ולא רק "מה מצב הקיר". בקשו שיפרט אילו בדיקות ביצע (מדידות לחות, בדיקת הצפה, מצלמה תרמית, חשיפת צנרת), ושיצרף צילומים. דוח שמזהה מקור ברור הוא הכלי החזק ביותר, גם מול חברת הביטוח וגם מול הקבלן. הודיעו לחברת הביטוח מראש ובכתב על הזמנת המומחה, כדי שההוצאה תוכל להיכלל בתגמולים.
כשהבניין כבר לא חדש: ליקוי בנייה אחרי שנים
טענת "ליקוי בנייה" עולה לא רק בדירות חדשות. גם בבניינים בני עשרים ושלושים שנה, חברות ביטוח טוענות לעיתים שהרטיבות נובעת מבנייה לקויה מלכתחילה. כאן המצב של המבוטח מורכב יותר, כי אחריות הקבלן לפי חוק המכר כבר הסתיימה ברוב המקרים.
לפי חוק המכר, אחרי תקופת הבדק ותקופת האחריות, אחריות הקבלן חלה רק במקרים חריגים: אי-יציבות בבניין שמקורה בשלד או ביסודות, או תקלה שלא הייתה אפשרות סבירה לגלות בשנים הראשונות, כשרוכש הדירה הודיע עליה לקבלן כבר אז והיא לא תוקנה[3]. כלומר, ברוב הבניינים הישנים אין "קבלן" שאפשר להפנות אליו.
במצב כזה, השאלה חוזרת להיות שאלה של כיסוי ביטוחי טהור. אם המים הגיעו מהאינסטלציה, העובדה שהצנרת הותקנה לפני שלושים שנה אינה, כשלעצמה, חריג בנוסח התקני. מה שכן מוחרג הוא בלאי, קורוזיה וחלודה של הצנרת עצמה, ולא הנזק שהמים גרמו למבנה. הבחנה זו, בין הצינור לבין הנזק, רלוונטית גם כשחברת הביטוח עוטפת אותה במונח "ליקוי בנייה".
כשיש ביטוח מבנה דרך המשכנתא וגם פוליסה פרטית, השאלה מי מבטח את המבנה בנזקי מים משפיעה על כל התביעה, ולכן כדאי לברר אותה מול הפוליסות עצמן לפני שמגישים השגה. וכשהמחלוקת נוגעת לצנרת שדלפה, ייעוץ עם עורך דין נזקי צנרת יכול לחדד את הטענות לפני שהן מוגשות.
שאלות נפוצות
חברת הביטוח טוענת שהרטיבות נובעת מליקוי בנייה. האם היא יכולה לדחות את התביעה?
זה תלוי במקור המים. בנוסח התקני של הרחבת המים אין חריג מפורש של "ליקוי בנייה", וההרחבה מכסה דליפה מתוך מתקני האינסטלציה, אך הכיסוי תלוי בהוכחת דליפה מכוסה ובבדיקת הפוליסה הספציפית. לעומת זאת, חלחול מי גשם דרך קירות או תקרה מוחרג. לכן, אם הרטיבות נובעת מכשל איטום של המעטפת, הדחייה עשויה להיות מוצדקת. אם היא נובעת מדליפה מהצנרת, גם כשהצנרת הותקנה לא נכון, הדחייה שנויה במחלוקת.
האם חברת הביטוח יכולה להפנות אותי לקבלן במקום לשלם?
אחריות הקבלן אינה פוטרת את המבטח מחבותו לפי הפוליסה, ובלבד שהוכח מקרה ביטוח מכוסה. לפי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, מבטח ששילם תגמולי ביטוח נכנס בנעלי המבוטח ויכול לתבוע בעצמו את הצד השלישי האחראי. כלומר, המבטח משלם ואחר כך רשאי לחזור לקבלן.
כמה זמן הקבלן אחראי לרטיבות בדירה חדשה?
בדירות שחוזה המכר שלהן נכרת מ-6 באפריל 2011 ואילך, תקופת הבדק לכשל בצנרת ולכשל באיטום המבנה היא 4 שנים ממסירת החזקה. אחריה מתחילה תקופת אחריות של 3 שנים, שבה על הרוכש להוכיח שהליקוי נובע מהתכנון, מהעבודה או מהחומרים.
הקבלן מציע לתקן אם אחתום על ויתור. כדאי?
רק אחרי בדיקה. לפי חוק חוזה הביטוח, מבוטח שעשה ויתור או פשרה הפוגעים בזכות שעברה למבטח חייב לפצות את המבטח. אם תביעת ביטוח פתוחה או עשויה להיפתח, כדאי להגביל כל ויתור לליקוי הספציפי שתוקן, ולא לחתום על ויתור כללי.
מקורות שצוטטו במאמר (4)
- [1] תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ"ו-1986 – נבו · Source Score: 17
- [2] חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, סעיפים 62 ו-64 – נבו · Source Score: 17
- [3] אחריות קבלן לליקויים בדירה חדשה (חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973) – כל-זכות · Source Score: 18
- [4] חוזר גופים מוסדיים 2022-9-2: בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות ציבור – רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון · Source Score: 18
מילון מושגים
פגם שנובע מתכנון, מעבודה או מחומרים. זו טענה לגבי סיבת הנזק, ולא חריג שמופיע בנוסח התקני של הרחבת המים.
התקופה שמתחילה במסירת הדירה החדשה ונמשכת שנה עד שבע שנים לפי סוג הליקוי. בה הקבלן חייב לתקן, אלא אם הוכיח שהליקוי נגרם באשמת בעל הדירה.
שלוש שנים שמתחילות בסיום תקופת הבדק. בהן על הרוכש להוכיח שהליקוי נובע מהתכנון, מהעבודה או מהחומרים.
מעבר זכות המבוטח לפיצוי מצד שלישי אל המבטח, לאחר שהמבטח שילם את תגמולי הביטוח ובשיעור התגמולים ששילם (סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח).
פגם באיטום הגג, הקירות, התקרות או הרצפות שמאפשר חדירת מים. כשהמים הם מי גשם שחודרים דרך המעטפת, הנזק מוחרג בפוליסה התקנית.
העיקרון שלפיו ביטוח רכוש נועד להחזיר את המבוטח למצבו לפני הנזק, ולא להעשיר אותו. לכן אי אפשר לקבל תשלום כפול על אותו נזק מהמבטח ומהקבלן.
המאמר עודכן לאחרונה: ספטמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
חברת הביטוח שלחה אתכם לקבלן, והקבלן שולח אתכם לביטוח?
עו"ד אליאב רוימי ייצג בעבר חברות ביטוח ומייצג היום מבוטחים בלבד. שיחת ייעוץ ראשונה ללא עלות: 077-2312439